עמיחי ענתביחוקרים השיגו התקדמות משמעותית בדרך לייצור כלייה ואיברים פניים מלאכותיים.
החוקרים יצרו "כרום חי" (living membrane) שמסוגל להעביר דרכו מולקלות מצד אחד לצד השני, זהו תנאי הכרחי בדרך לייצור כלייה מלאכותית ביולוגית.
צוות של חוקרים מאוניברסיטת טוונטה ומאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, הציגו ממצעים מרשימים ממחקר חדש שערכו ועתיד להביא למהפכה בטיפול בחולי כלייה.
זאת ע"י הינדוס מוצלח של אלמנטים הכרחיים בדרך ל "כלייה מלאכותית – ביולוגית".
החוקרים הצליחו לייצר "כרום חי" המורכב משכבה הדוקה של תאי כלייה מעל למשטח כרום מלאכותי.
הם הצליחו להדגים ששיכבת תאי הכלייה (בעובי תא אחד) היא גם שכבה פונקציונאלית ומתפקדת ויכולה להעביר מולקולות מצד אחד של הכרום אל צידו השני.
"זהו צעד חשוב קדימה אל עבר ייצור של כלייה מלאכותית ביולוגית" לפי החוקר דימיטיוס סטמטיאליס. "האסטרטגיות והשיטות עבור העבודה הזו יכולות להיות רלוונטים גם עבור פיתוח של איברים מלאכותיים – ביולוגיים אחרים, כדוגמת כבד מלאכותי ולבלב מלאכותי, ואפילו איברים על שבבים (צ'יפ) כמו כלייה על שבב, ריאה על שבב וכבד על שבב"
כלייה מלאכותית ביולוגית יכולה בעתיד להפוך טיפולי דיאליזה והשתלות ללא נחוצים עבור מיליוני מטופלים שסובלים מכשל בכליות. (כ-26 מיליון מטופלים בארה"ב בלבד)
למרות שהכלייה היא סינטטית, המרכיבים שלה בעיקר מבוססים על רכיבים ביולוגיים.
יש לכך יתרון גדול ביכולת לתפקד באינטרגרצייה והשתלבות מירבית עם שאר מערכות הגוף האורגניות.
בעזרת ההתפתחות הרבה של הביולוגיה הסינטטית, חוקרים רפואיים נעשים טובים יותר ויותר בבניית איברים מלאכותיים ביולוגיים.
החוקרים כבר הציגו יכולות מתקדמות בגידול מלאכותי של ריאות ושל רישתיות העין ע"י שימוש בתאי גזע עובריים, כמו גם שימוש בהדפסה תלת מימדית של עצמות ושל רקמות לב.
עדיין נדרשת התקדמות רבה בתחום על מנת להגיע לאיברים ביולוגיים המתפקדים באופן מלא, אך ההתקדמות בשנים האחרונות היא עצומה, וההנחה היא שקצב הפיתוח והמחקר בתחום רק יגבר ויאפשר בעתיד לייצר ולהחליף איברים חולים באיבריים מלאכותים ביולוגיים באופן פשוט ובטוח.
