עמיחי ענתביחוקרים הצליחו באופן יעיל ומהיר לאפשר לשני קופים משותקים לחזור וללכת ע"י תקשורת בין שני סנסורים המחוברים למוחו של הקוף מחד ולחוט השידרה מהצד השני.
החוקרים ציינו שמכיוון שהאנטומיה של הקופים מאוד דומה לזו של בני האדם, הרי שהם בטוחים שעד 2020 הטכנולוגיה תוכל להיות מיושמת על בני אדם ולאפשר לנכים רבים לשוב וללכת.
הקופים שבמחקר היו בעלי ניתוק של החלק בחוט השידרה המחובר לרגל הימנית, כלומר היתה להם נכות ברגל ימין וניתן לראות בסירטון המצורף כאן שכאשר המערכת לא פעלה, רגלם הימנית היתה משותקת.
לעומת זאת כאשר המערכת פעלה, הרי שהיא עקפה את הניתוק ורואים כיצד הקוף חוזר ללכת כמעט כרגיל
לצורך המחקר, החוקרים השתמשו בשתל שהושתל בצמוד לקורטקס המוטורי – היכן שהמוח שולט על תנועת הגפיים.
אל השתל אשר מנטר את פעילות הקורטקס חובר ראדר שתפקידו לקודד את האותות מהמוח ולשדר אותם היישר אל מקלט שהושתל בחלקו התחתון של עמוד השידרה.
המקלט עצמו חובר באופן מדוייק אל חוט השידרה אל רשת הנוירונים שאחראית על פעילות השירירים ברגל.
החיבור נעשה ע"י אלקטרודות שמדמות את הפעילות החשמלית של חוט השידרה החסר, וזאת לפי הנתונים ששודרו מהראדר במוח.
כמות בני האדם שנעשים נכים בעיקבות פגיעה בעמוד השידרה הוא עצום ומוערך בין 250000 – 500000 איש בשנה, לפי נתוני איגוד הבריאות העולמי.
פילוח הסיבות לנכות: 37% בעיקבות תאונות דרכים, 41% עקב נפילות ו- 12% בעיקבות פציעות ספורט
הקופים במחקר הזה היו מסוג קופי רזוס, רגלם היתה משותקת בעיקבות חיתוך חלקי בחוט השידרה.
לאחר חיבורם למערכת ניתן היה לראות שימוש ברגל המשותקת כבר לאחר שבוע אחד בלבד מזמן הפציעה וללא צורך באימונים.
השיפור היה ניכר גם בהליכה על הליכון חשמלי וגם על הקרקע.
פרופ קורטין, מהמכון השוויצרי הפדרלי לטכנולוגיה בלוזאן, אמר: "זוהי הפעם הראשונה ששימוש בנוירו-טכנולוגיה מצליח לשחזר תנועה אצל הפרימטים, אבל ישנם עוד כמה אתגרים לעבור לפני שהטכנולוגיה תוכל להיות מיושמת עבור בני אדם"
הוא גם הוסיף ש "בכדי לאפשר את עבודת המערכת על הקופים, היה צורך במערכת אל חוטית שעובדת באון-ליין ומאפשרת לפרימטים להתהלך חופשי ללא מגבלה של האמצעים האלקטרונים.
